שולי רנד – אדוני המשורר – בהופעה
Up Next
Shared on June 6, 2018
מתוך האלבום "שולי רנד בקיסריה" (2010)
• האתר הרשמי של שולי רנד - https://shulirand.co.il
• שולי רנד בפייסבוק - http://facebook.com/RandShuli
• להורדה - http://shulirand.bandcamp.com
מילים ולחן: שולי רנד
הפקה מוסיקלית: אסף אמדורסקי
עיבוד: שולי רנד, אסף אמדורסקי, שמוליק דניאל, עמית יצחק, ניצן חן רזאל, רן שמעוני, נחמן הלביץ
קלידים וקולות: אסף אמדורסקי
תופים: רן שמעוני
בס: נחמן הלביץ
גיטרה: עמית יצחק
כינור וקולות: ניצן חן רזאל
כינור: גדי פוגטש
***
אדוני המשורר מלוא כל העיר כבודך
אתה זוכר איך נפגשנו בלב הבריכה
שחיתי לאט, שחית מהר חזה מתוח
כיאה למשורר
עצרנו לפוש גלגלנו דיבור
על טמא וטהור מותר אבל אסור
תענוג לדבר איתך רב מג של מילים
מה כבר אמרתי ששברת ת'כלים
זאת הייתה דעתי לא הייתה לי ברירה
בינינו לפתע תהום נפערה
אני הצבעתי לשמיים
אתה צללת במים
כשאמרת לא
אני אמרתי כן
ואם אמרתי יש
אתה צחקת אין
אתה בטח זוכר אותו בוקר אומלל
שנינו צנחנו על אותו הספסל
טחנתי סיגריות, קילפת אגס
כל אחד מאתנו בעלבונו מכונס
איך שוב נקלענו לאותה השיחה
על מותר האדם ואם יש השגחה
אתה רב מג של מילים לא היינו כוחות
הפעם זה כמעט
נגמר במכות
זאת הייתה דעתי לא הייתה לי ברירה
בעיניך ראיתי פתאום אש זרה
אתה גיחכת לשמיים
אני לא הרמתי ידיים
כשאמרת לא
צעקתי כן
בטח שיש
אתה צעקת
אין
הלילה ההוא בבית החולים
אתה היית מלופף צינורות מבהילים
על קצה הכיסא ישבתי בלאט
נשמת כבד, דיברנו מעט
ביננו אימה בחדר צללים
היו לי תחושות לא היו לי מילים
עיניך תלויות בי גדולות ורכות
שנינו ביחד, התחלנו לבכות
שנינו ראינו אותה התמונה
מעל לראשך מוטלת שכינה
ופחד נורא ואיום
כשאתה נרעדת פתאום
והתחננתי לא
אתה ידעת כן
סע לשלום
אתה ענית
אמן
שחר פרץ לבית החולים
לעצב כזה לא היו לי כלים
ידידי המשורר זיכרונך לברכה
נוח בשלום
תהה שלמה מיטתך
• האתר הרשמי של שולי רנד - https://shulirand.co.il
• שולי רנד בפייסבוק - http://facebook.com/RandShuli
• להורדה - http://shulirand.bandcamp.com
מילים ולחן: שולי רנד
הפקה מוסיקלית: אסף אמדורסקי
עיבוד: שולי רנד, אסף אמדורסקי, שמוליק דניאל, עמית יצחק, ניצן חן רזאל, רן שמעוני, נחמן הלביץ
קלידים וקולות: אסף אמדורסקי
תופים: רן שמעוני
בס: נחמן הלביץ
גיטרה: עמית יצחק
כינור וקולות: ניצן חן רזאל
כינור: גדי פוגטש
***
אדוני המשורר מלוא כל העיר כבודך
אתה זוכר איך נפגשנו בלב הבריכה
שחיתי לאט, שחית מהר חזה מתוח
כיאה למשורר
עצרנו לפוש גלגלנו דיבור
על טמא וטהור מותר אבל אסור
תענוג לדבר איתך רב מג של מילים
מה כבר אמרתי ששברת ת'כלים
זאת הייתה דעתי לא הייתה לי ברירה
בינינו לפתע תהום נפערה
אני הצבעתי לשמיים
אתה צללת במים
כשאמרת לא
אני אמרתי כן
ואם אמרתי יש
אתה צחקת אין
אתה בטח זוכר אותו בוקר אומלל
שנינו צנחנו על אותו הספסל
טחנתי סיגריות, קילפת אגס
כל אחד מאתנו בעלבונו מכונס
איך שוב נקלענו לאותה השיחה
על מותר האדם ואם יש השגחה
אתה רב מג של מילים לא היינו כוחות
הפעם זה כמעט
נגמר במכות
זאת הייתה דעתי לא הייתה לי ברירה
בעיניך ראיתי פתאום אש זרה
אתה גיחכת לשמיים
אני לא הרמתי ידיים
כשאמרת לא
צעקתי כן
בטח שיש
אתה צעקת
אין
הלילה ההוא בבית החולים
אתה היית מלופף צינורות מבהילים
על קצה הכיסא ישבתי בלאט
נשמת כבד, דיברנו מעט
ביננו אימה בחדר צללים
היו לי תחושות לא היו לי מילים
עיניך תלויות בי גדולות ורכות
שנינו ביחד, התחלנו לבכות
שנינו ראינו אותה התמונה
מעל לראשך מוטלת שכינה
ופחד נורא ואיום
כשאתה נרעדת פתאום
והתחננתי לא
אתה ידעת כן
סע לשלום
אתה ענית
אמן
שחר פרץ לבית החולים
לעצב כזה לא היו לי כלים
ידידי המשורר זיכרונך לברכה
נוח בשלום
תהה שלמה מיטתך
Report this video