ר׳ מרדכי גוטליב – ״ובכן תן כבוד״ | “R’ Mordechai Gottlieb – “Ten Kavod

טקסט שכתבתי על השיר שלי "ובכן תן כבוד ה' לעמך". אקטואלי במיוחד ביום הזה, כשהתורה ושומריה ניתנים למשיסה ועומדים על כף המאזניים. אוי, טאטע, תן כבוד לעמך, תן תקווה טובה לדורשיך, תן פתחון פה למייחלים לך!
************
השיר הזה, שאת מילותיו הנפלאות חיברו אנשי כנסת הגדולה אשר כתבו את המחזור לראש השנה ויום הכיפורים – מבטא את התחושות הפנימיות שמסתתרות עמוק בלב של כל יהודי ירא־שמים בדורות שלנו, גם אם לא תמיד הוא מוצא את המילים לבטא זאת כהלכה.
זהו שיר של ציפייה לאמת הצרופה שֶׁתִּתְגַּלֶּה כבר. בקשה פשוטה, שבאה אחרי הבקשות הגדולות על מלכות השם שתתגלה בעולם, אחרי הבקשות האישיות על בריאות חיים ופרנסה. הרבה בקשות יש לנו, אבל גם את זו: שנקבל בחזרה את הכבוד האמיתי שמגיע לנו.
הכבוד של עם ישראל. הכבוד של שומרי התורה והמצוות. הכבוד של 'יְרֵאֶיךָ' ו'דוֹרְשֶׁיךָ' ו'הַמְיַיחַלִים לָךְ'. בדור של הסתר־פנים, לפעמים האמת מסתתרת מעין רואים. יראי השם אינם זוכים תמיד לכבוד האמיתי שהם ראויים לו. בזמן של ניסיונות, לא תמיד רואים בהסתכלות מבחוץ את האושר הגדול, את הַ'גְלִיק' וְהַשְּׁלֵמוּת בלהיות יהודי ירא־שמים.
מול כל זה, אנו עומדים ומבקשים ממך, אבינו שבשמים: תן לנו את הכבוד האמיתי שלנו. תן תהילה ליראיך. תן תקווה טובה לדורשיך. עזור להם 'להפיץ' את המסר שלהם לעולם, כדי שכולם יכירו ויידעו את האמת הנעלית מכולן. וכמו בעולם המסחר – כשאנשים רואים משהו טוב ונוצץ, גם הם רוצים להצטרף.
אז תן לנו, אבינו האהוב, את הכבוד שאנו ראויים לו. תחזיר ליראיך ודורשיך, היהודים החרדים לדבר השם, את הכבוד האבוד שלהם. נכון, בעולם האמיתי אין מכובדים מהם, אין גדולים מהם, אין מיוּקרים מהם; אבל תעשה בבקשה שגם בעולם השקר יגלו קצת מן האמת. עשה שכולם יראו את היופי האינסופי שטמוּן באורח החיים שלנו, היהודים שעובדים אותך ודורשים את קרבתך.
זה יעזור אפילו לנו, כלפי עצמנו – להאמין יותר בעצמנו. לפעמים אנו שוקעים במחשבות – שמא אנחנו לא מספיק טובים, אולי אנחנו לא עובדים אותך כמו שצריך. הכבוד שנקבל בחוץ, יגרום לכך שגם אנחנו נאמין בעצמנו; נבין שגם מעט יראת השמים שיש לנו – יש לה המון כבוד, המון תהילה, המון יופי וחן.
אז אנא, ריבון העולמים, הורד כבר רוח חדשה בעולם. הַעַרֵה על באי עולמך תפיסה רעננה. שהצורה שבה העולם תופס אותנו, והצורה שבה אנחנו תופסים את עצמנו – תשתנה לטובה. שנמצא חן בעיני עצמנו ונזכה לתהילה וכבוד בעיני כל רואינו.
נו, האם אלו בקשות גדולות?! קצת כבוד לדורשיך. קצת תהילה ליראיך.
אנחנו יודעים שכל זמן שאנחנו דורשים אותך – עדיין יש לנו תקווה; עדיין יש לנו פתחון־פה לבקש ממך כבוד ותהילה.
נכון, אבינו שבשמים, הכבוד האמיתי מצפה לנו לעתיד לבוא – אז יכיר כל העולם כולו באמת המוחלטת. אבל גם בינתיים, עד אז, תן לנו לפחות משהו מהכבוד הזה שיהיה לנו בעתיד. זו תהיה תזכורת לכך שאנחנו מאמינים בגאולה, מקווים לה בכל רגע, וחולמים על היום שבו העולם כולו יכיר באמת הצרופה.
בעצם, כל הכבוד והתהילה יגיע לנו מעצם העובדה שקיווינו לך בכל שנות הגלות. הכבוד הזה – יהיה ה'פתחון פה' שלנו… אוי, טַאטֶע זִיסֶע'ר, תן לנו קצת פתחון פה.
אוֹי, וּפִתְחוֹן פֶּה… וּפִתְחוֹן פֶּה, טַאטֶע, לַמְיַיחַלִים לָךְ!
כי לפעמים אנחנו מרגישים סוג כזה של קרבה אליך – שבו כל מה שאנחנו מבקשים זה להיות ראויים לפתחון פה. רק את הזכות לחוות את התקווה ולחלום את החלום.
ברגעים האלה, יש לנו רק בקשה אחת, פשוטה ומתוקה:
לייחל לך.
https://www.facebook.com/113563629999313/posts/128594631829546?sfns=mo
ר׳ מרדכי גוטליב גם באינסטגרם:
https://instagram.com/mordechaigottlieb?r=nametag
וברשת פייסבוק:
https://www.facebook.com/MordechaiGottliebofficial/
האתר הרישמי:
http://gottlieb.org.il/
לתיאום ופרטים
מאיר מרגלית 0525023000
[email protected]
#מוטי_גוטליב#ובכן_תן_כבוד